תאנים ברזילאיות ושיבעה זני בלאדי נוספים, גדלים בבית רשת השייך לבוסתן.
ההפריה והסימביוזה עם צרעה זעירה אינה מתרחשת בגידול בתוך בית רשת סגור:
ההפריה בטבע נעשית ע"י הצרעה הזעירה ( כ- 2 מ"מ) – בלסטופגה קטנה ( Blastophaga psenes ) , שמחזור חייה מתנהל בסימביוזה עם התאנה ( אגב , לכל מין של פיקוס יש טיפוס סימביוטי של צרעה משלו , אשר מפרה את הפגות וגורמות להבשלתם ו .. ללכלוך ).
הצרעה נמשכת לצוף הפרחים ולהטיל ביצים בפגות הצעירות.
זחלי הצרעה מתבגרים במקביל להבשלת הפגה . בתוך הפגה הזכריים מחוסרי הכנפיים , מפרים את הנקבות המכונפות ומסיימים את חייהם . הנקבות – שיוצאות בדרכן לעופף בחוץ , נושאות על גופן אבקה מפרחי הזכר שסמוכים אל פי הפגה .
המעופפות הצעירות נמשכות להטיל בפגות חדשות , הן של "עצי נקבה " והן לאילו של "עצי זכר " , בגלל המיץ החלבי של התאנה שהוא דוחה חרקים . הן מסוגלות להדחק ולחדור דרך פי הפגה בלבד ולא להטיל דרך הדופן . הצרעות מתאמצות לחדור דרך פי הפגה . תוך כדי כך נפגעות כנפיהן והן נשארות בדרך כלל עד סוף חייהן בתוך הפגה.
רק אצל " עצי הזכר " , יש עמודי עלי נבובים ומתאימים להטלה. בפרחי הנקבה שבפגות "נקביות" עמודי העלי ארוכים ומלאים כנ"ל , ואינן מאפשרים לצרעה להטיל , אלה להפרותם בלבד .
בפגה המופרת מתפתחים זרעים פוריים ועם הבשלתם , קליפתה מקבלת צבע אופייני לכל זן .
גם בימי קדם ידעו שפגה נקבית שלא הופרתה , עשויה להישאר קטנה ולנשור . לפיכך עודדו הפרייה של פגות (קפריקציה) על ידי תליית פגות מבשילות של עצי זכר (תחובים) , שנאספו משטח בר , בתוך עצי נקבה "תרבותיים" . בכך מקילים על הצרעות המחפשות אפשרות להטלה .
גידול מספר זנים של תאנים מאפשר שיווק של תאנים בתקופה ארוכה יותר של השנה כיוון שכל זן נותן פרי בחודש אחר וכך נוצר רצף שיווקי של תאנים ומגוון שיווקי.
לכל תאנה יחוד משלה, התאנה הברזילאית גדולה ומתוקה ,עסיסית ולרוב נשלחת ליצוא. אנחנו בבוסתן עברי משווקים ישירות ללקוח תאנה טריה שנקטפה בבוקר ללא אחסון וקירור הפוגעים בטיב.
שבעת הסוגים הנוספים הקרויים בפי העם בלאדי שונים בטעמם ובציבעם וקיימים גם הם בשיווק הישיר, הישר מהבוסתן ובית הלקוח.
Comments